רשיון נהיגה תמורת שוחד לשוטר - מתוך סיפור חיים של השופט מר מנחם אילן
פרק מתיעוד סיפור אישי של שופט בית המשפט העליון מר מנחם אילן:
רשיון נהיגה בתמורה לשוחד לבריטים
לרוב האנשים בארץ לא היו מכוניות בשנות ה – 40'.
אחרי מלחמת העולם אבא קנה מכונית משומשת מדגם אוסטין. אבא לא למד לנהוג בבית ספר לנהיגה כי אז לא היתה דרישה ללמוד אצל מורה מוסמך אבל לדוד שלי היתה מכונית והדוד לימד אותו לנהוג.
הנוהל היה שאחרי שלומדים לנהוג הולכים לעשות מבחן במשטרת שרונה [היום דרך בגין פינת שדרות שאול המלך בתל אביב] ואז היה אפשר לקבל רישיון – רק אם היו משלמים שוחד לשוטר האנגלי שבחן אותך.
אבל אבא לא שילם.
אבא שלי היה איש של עקרונות והוא לא ישלם שוחד.
אבא ניגש לטסט בפעם הראשונה, הניח את הפספורט הבריטי שלו במקום בולט ברכב, והאמין שאולי על ידי כך השוטר הבריטי יתחשב בו – ונכשל.
ניגש שוב בפעם השניה ושוב בפעם השלישית – אבל כלום לא עוזר והוא נכשל.
דבר אחד בטוח - אבא לא ישלם שוחד.
בדרך אגב הוא סיפר את הדבר לכץ וזה אמר לו 'בא איתי למשטרה. אותי מכירים ואני אסדר את זה'.
אבא נסע אחריו לשרונה, כץ נכנס, דיבר עם מי שדיבר, ואבא עדין יושב באוטו. לאחר כמה דקות יצא אליו שוטר, הם עשו סיבוב קצר, חזרו, והנה אבא עבר את הטסט וקיבל רישיון.
במשך שנים ארוכות כשהיו משוחחים בנושא נהיגה אבא היה מתגאה בכך שהוא לעומת הרוב בישוב לא שילם שוחד לצורך קבלת הרשיון.
לאחרי שנים כשעבדתי בפרקליטות בתל אביב פגשתי את כץ זה במזכירות בית המשפט וסיפרתי לו שאני יודע שבזכותו אבא קיבל רישיון, אחד היחידים בזמן המנדט שלא שילם לשם כך שוחד.
ואז כץ אמר לי: 'זה מה שאבא שלך חושב. אבל הוא טועה.
אני הבנתי שהוא לא ישלם שוחד וגם לא יקבל רשיון. נכנסתי למשטרה ובלי לספר לאביך שילמתי חצי לירה שטרלינג שצריכים לשלם, והשוטר יצא לעשות איתו סיבוב ונתן לאבא שלך רישיון'.
במשך שנים התלבטתי אם לספר לאבא את האמת.
[שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אילן - גבעתיים]
זה היה קטע מתוך תיעוד סיפור חיים של שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אילן,
