על רומנטיקה יהודית - קטע מתוך סיפור חיים של מר ציון בדש
זהו פרק מתוך ספר זכרונות שנכתב למר ציון בדש המתאר את סיפור חייו בתקופת חייו בלוב:
מנהג שהיה מקובל בטריפולי בשביעי של פסח הוא שכל הבנות שהגיעו לגיל חתונה היו יוצאות ונעמדות בפתח הבתים כשהן לבושות בגדים יפים, ובאותה העת היו הבחורים עוברים ברחוב לפני הבתים על מנת 'לראות ולהיראות'.
כיון שאצלנו, כשבחור ראה מישהי שהיה נראה שתתאים לו הוא לא יכול היה להגיד לה 'בואי, אני רוצה לדבר איתך' כי זה לא מקובל, אז היה ערב שנקרא 'אַלְכץ וּאַלנַוואָר' – חסה ופרחים.
בחור שאחת הבנות מצאה חן בעיניו היה שולח למשפחתה סלסלה מקושטת ובה חסה ופרחים, וממתין קצת לראות מה תהיה תגובת המשפחה: אם היו מקבלים את השי זה היה סימן לבחור ש'יש על מה לדבר' - לפחות בתור צעד ראשון, ואם הבחור לא היה נראה מתאים הם היו מחזירים לו את הסל או שכלל לא היו מקבלים אותו מידיו.
[ציון בדש - רמת גן]
זה היה קטע מתוך סיפור חיים שנכתב על ידי 'מכון קורות' למר ציון בדש,
לתיעוד סיפור חיים שלך או של בן משפחתך לחץ כאן
