על כץ ופרדס כץ - מתוך סיפור חיים של השופט מר מנחם אילן
פרק מתיעוד סיפורי חיים של שופט בית המשפט העליון מר מנחם אילן
"בשנות השלושים בתל אביב כבר היינו משפחה ובה חמשה ילדים. אז החלו להגיע פליטים רבים מגרמניה שהצליחו לצאת עם חלק קטן מרכושם. כיון שחלקם היו די מבוססים היתה לנו בעיה לשכור דירה כי אף בעל בית בתל אביב לא רצה להשכיר דירה למשפחה בגודל שלנו כשבסכום גבוה יותר הוא יכול להשכיר את הדירה לזוג ייקים ללא ילדים.
בלית ברירה אבא קנה מגרש מיהודי אמריקאי בשם כץ שהיה לו פרדס מול בני ברק והוא רצה להפוך את הפרדס למגרשים לבנייה ולכן את המגרשים הראשונים הוא מכר יחסית בזול.
כץ היה יהודי אמריקאי שבא ארצה וקנה פה אדמות. מלבד הפרדס הזה היה לו פרדס גם בצריפין. היה לו בן בשם פרד שהיה טייס. לפרד היה מטוס פרטי בצבע אדום שתחת כנף אחת היה כתוב פרד בעברית ותחת הכנף השניה FRED באנגלית. ומדי פעם הוא היה טס מעל השכונה ומנפנף בכנפי המטוס שלו.
עם הגעת גלי העליה הגדולים לאחר קום המדינה הקימו בסמוך לשטח הפרדס של כץ את מעברת פרדס כץ במקום בו היה פרדס של ראש עיריית יפו, ערבי בשם בִּיטָאר שהיה אדם עשיר. בתקופת המאורעות הוא נרצח בדקירות סכין תוך כדי נסיעה ברכבת על ידי אנשי כנופיות ערביים. הרקע לרצח היה סירובו לשלם סכום כסף שהושת עליו למימון הכנופיות. הכרתי את ביטאר וגם את שומר הפרדס שלו והיינו ביחסים טובים. כשביטאר היה מגיע לחופשת הקיץ לפרדס שלו הוא היה נכנס לבקרנו.
שומר הפרדס של ביטאר נקרא אבו חליל. בנו, חליל, נשלח מהאזור שלנו, ג'מוסין, לבית ספר שש שנתי בחיריה. פעם עברתי ליד בית הספר וראיתי בכניסה לבית הספר 'חנייה' של חמורים עמם היו התלמידים מגיעים לבית הספר מהכפרים בסביבה.
בפרדס של כץ אבא בנה את ביתנו, בית אותו לא נטש גם בימי המאורעות של השנים 1936 – 1939. כיון שאבא היה אזרח בריטי הייתה עלינו שמירה בתקופת המאורעות. טנדר של המשטרה עשה סיבובים בשכונה ובמיוחד הסתובב סביב הבית שלנו ומדי פעם בדק אם הכל בסדר – גם מאוחר בלילה. בסוף ההורים שלי ביקשו ממנו שיפסיק, שלא יפריע לנו לישון.
במשטרה היה קצין יהודי בשם שיף שהציע לאבא לתת לו אקדח ברישיון ואבא אמר, 'לא עברתי אף פעם מטווח. אני לא התאמנתי'. אז אותו שוטר אמר לו: 'כשמציעים ליהודי נשק לא מסרבים'.
אבא היה קשור לבית אותו בנה ונותר לגור בו גם כשהשכונה השתנתה רבות מבחינה חברתית לעומת החברה שאיכלסה את המקום בתחילתו.
ואכן בבית זה הוא גר עד יום מותו בגיל 98".
[שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אילן - גבעתיים]
זה היה קטע מתוך תיעוד סיפור חיים של שופט בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אילן,
