המלצה של נאצי - התרחקו מגרמניה! - מתוך סיפור חיים של גברת שושנה מתוסוב
פרק מתוך סיפור חיים של גב' שושנה מתוסוב המתאר סיפור חיים מתקופת חיי המשפחה בגרמניה:
"לאחר שאמי סיימה את לימודי ראיית החשבון היא התקבלה לעבודה בתור מנהלת משרד מאד גדול להנהלת חשבונות בדיסלדורף.
תוך שנה מאז עלייתו של היטלר לשלטון בשנת ה'תרצ"ג / 33' המשרד הזה כבר השתייך ל'היטלר יוגנד' – הנוער ההיטלראי.
זה לא קרה מפני שמישהו הכריח אותם אלא פשוט כי זה מאד מצא חן בעיניהם.
אף אחד לא הכריח אותם להיות רעים.
אמא היתה אשה מאד אינטליגנטית והמנהל שלה מאד העריך את החריצות והידע שלה.
מה שאמא לא ידעה הוא שהבוס הגדול שלה, הגאולייטר, היה בעצמו אחד מראשי ה'היטלר יוגנד'.
באחד הימים הוא קרא לאמא שלי וביקש לדבר איתה באופן אישי, ואז הוא אמר לה כך: "גברת גולדברג! אני מאד ממליץ שתעשי כל מה שצריך כדי שתהיי רחוקה מכאן.
כמה שיותר רחוק. עוד מעט יהיה כאן רע מאד ליהודים.
אני אומר לך את זה באופן אישי אבל אם את תגידי שאני אמרתי לך את זה אני אכחיש ואת תפוטרי".
אמנם היו עוד יהודים באותו מקום עבודה אבל רק לאמא שלי הוא אמר את זה. הוא הורה לה לא לאמר זאת לאף אחד.
אמא היתה אז אשה צעירה בהריון ראשון אבל היא הבינה בחושים שלה שזה היה מאד רציני.
כשהיא חזרה הביתה היא סיפרה על תוכן השיחה לאבא שלי ומיד הודיעה לו: "אנחנו נוסעים לפלסטינה".
אבא ענה לה: "מה? לפלסטינה? זאת שממה שם, וצריך לעבוד מאד קשה".
אז אמא אמרה לו "תשמע. אם אתה רוצה להישאר כאן אתה יכול. אני והבטן עולים לפלסטינה". חד וחלק.
וזה הספיק. הם התחילו לארוז מה שהיה אפשר – ועלו לארץ באניה מגרמניה, נחתו בנמל חיפה והגיעו לתל אביב".
[שושנה מתוסוב – גבעתיים]
זה היה קטע מתוך תיעוד סיפור חיים שנכתב על ידי 'מכון קורות' לגברת שושנה מתוסוב,
