הונגריה גאה עם טלאי צהוב? - קטע מתוך סיפור חיים של גברת נעמי חביב
זהו פרק מתוך כתיבת ביוגרפיה לגברת נעמי חביב בתקופת ילדותה בהונגריה:
עד שנת 42' הלימודים בבית הספר החרדי שלי התנהלו באופן סדיר, אך משנת 42' הפכו את בית הספר שלנו לבית חולים צבאי ועברנו ללמוד בשעות אחר הצהריים בבית ספר נוצרי.
כשסיימנו ללמוד בחורף כבר היה חושך ולחזור הביתה בלילה בשלג לא היה נעים כל כך.
מאז שהגרמנים הגיעו להונגריה היינו חייבים ללכת עם טלאי צהוב על הבגד. עבורי כנערה בת 13 זו הייתה טראומה איומה שהרי כל ימי חשתי גאה בהונגריה, דקלמנו את השירים הלאומיים של הונגריה, חשנו גאווה גדולה בניצחונותיה והאמנו בכוחה וביכולותיה. היה ברור לנו שהונגריה לא תאפשר למשהו רע לקרות לאזרחים נאמנים כמותנו.
הייתי ילדה שכולם אוהבים ופתאום הכריחו אותי לתפור על הבגדים שלי סימן לכך שאני יהודייה? כל פעם שיצאתי לרחוב ופגשתי אנשים מבטיהם נראו לי חודרים וננעצים בי כמו סכינים.
[נעמי חביב - ירושלים]
זה היה קטע מתוך ספר אישי שנכתב על ידי 'מכון קורות' לגברת נעמי חביב,
