הבריגאדה היהודית מגיעה ללוב - קטע מתוך סיפור חיים של מר ציון בדש
קטע מתוך סיפורי חיים שסיפר מר ציון בדש בו הוא מתאר את סיפור חייו בתקופת מלחמת העולם השניה:
כשפרצה המלחמה בטריפולי החלטנו לברוח לכפרים שסביב העיר.
הזמן עבר עלינו שם בנעימים ובינתיים הבריטים שוב כבשו את טריפולי מידי הגרמנים. כשהחלה רגיעה חזרנו העירה.
עם הבריטים שכבשו את לוב הגיעו גם חיילים מהבריגאדה היהודית וכשראינו אותם התחזקה אצלנו אוירת הגעגועים לארץ ישראל.
אנחנו, יושבי הגלות שלא יכולים לעשות כלום לערבים שמכים ומבזים אותנו, ראינו לפתע מול עינינו חיילים יהודים נושאי נשק. התמונה הזו זקפה את קומתנו והפיחה בנו רוח גדולה וגעגועים לציון.
כשהחיילים באו להתפלל בשבת בבית הכנסת שלנו זו היתה שמחה וגאוה עוד יותר גדולה על כך שיש חיילים יהודים שמתפללים אצלנו.
אך עם השמחה קרה דבר שמאד התמיה אותי כילד: שמתי לב שבאמצע תפילת השבת חלק מהחיילים יצאו החוצה מבית הכנסת.
אנחנו הילדים היינו סקרנים לראות מה הם עושים ועקבנו אחריהם החוצה וגילינו לתדהמתנו שהם מעשנים סיגריות.
בשבת.
כילד לא יכולתי להבין איך זה יתכן? הרי אם הם באים להתפלל זה סימן שהם יהודים - אז אם כן מדוע הם מעשנים. ואם הם מעשנים בשבת אז למה הם באים להתפלל?
לא הבנתי את זה, אבל אמרתי לעצמי שאולי אלו אינם יהודים אלא אחרים שרק באו עם החיילים היהודים.
אצלנו בכלל לא הכרנו תופעה כזו.
[ציון בדש - רמת גן]
זה היה קטע מתוך סיפור משפחתי שנכתב על ידי 'מכון קורות' למר ציון בדש, לתיעוד סיפור חיים שלך או של בן משפחתך לחץ כאן