"אבל מי בכלל יקרא את הספר שלי"?

זו שאלה קשה שאנו אוהבים לשמוע ולענות עליה: ההבדל בין יש ספר משפחתי לאין הוא עצום.

אתם זוכרים את סרט הווידאו מהחתונה או מבר המצווה שאיש לא צפה בו? את אלבום תמונות הילדות שלכם שעשרות שנים לא נפתח? עכשיו היזכרו מה אנשים, שלא עלינו, ביתם עולה בלהבות, נוטלים לפני הכול מהבית?

נכון, את הזיכרונות, את ה"אלבומים שמזמן לא פתחנו". כי הזיכרונות שלנו זה מי שאנחנו.

כל אחד מכיר בגיל מסוים את התובנה שאנחנו נזכרים לשאול את השאלות על משפחתנו כאשר… כבר אין מי שיענה. שמענו את זה פעמים רבות מאוד.

גם אם לאחר ההתרגשות הראשונה שתאחז בכל המשפחה עם השקת הספר כבר לא יקראו בו, עדיין, כשיבוא היום, והוא יבוא, יקיריכם ירצו לדעת פרטים על תולדות המשפחה ואתם כבר דאגתם למענה הולם ואיכותי.